או, למה לי להתניע תהליכי בניין כוח אשר רוב הסיכויים שיבשילו ויניבו פרי רק אחרי הקדנציה שלי?
632 מילים, זמן קריאה ממוצע כ -: 3.5 דקות
מילות מפתח – בנין כוח, יעוץ ארגוני, ניתוח עיסוק, מיון עובדים, שיבושיות
נהוג לחשוב שהיועץ הארגוני הראשון לקדם תפיסה של בניין כוח היה יתרו חותן משה בעצתו לחתנו – "עצת יתרו". אותה עצה מפורסמת שהמליץ למשה, לפיה כדאי לו לחרוג ממנהגו המיקרו טקטי לשפוט דין פרוטה כדין מאה וכל מקרה קטן כגדול מבוקר עד ליל בכל יום בזמן עצירת המחנה מהצעידה במדבר, כנאמר – מָה-הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם–מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ, וְכָל-הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן-בֹּקֶר עַד-עָרֶב. (שמות י"ח, י"ד)
עצת יתרו הייתה לבנות ולתהלך מנגנון של מיון והכשרת שופטים ושרי אלפים לשפוט את העם. משה יהפוך להיות שופט בג"ץ ואילו תחתיו ייבנו ערכאות שיפוט – היררכיה של שופטי שלום, שופטים מחוזיים וכו' – וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם, שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת, שָׂרֵי חֲמִשִּׁים, וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת. כב וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם, בְּכָל-עֵת, וְהָיָה כָּל-הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ, וְכָל-הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ-הֵם; וְהָקֵל, מֵעָלֶיךָ, וְנָשְׂאוּ, אִתָּךְ (שמות י"ח, כ"א-כ"ב).
העצה כללה גם מאפיינים ברורים של השופטים שישמשו בדין והפרמטרים שלאורם יש למיין ולהכשיר אותם: אַנְשֵׁי-חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים, אַנְשֵׁי אֱמֶת–שֹׂנְאֵי בָצַע (שמות י"ח, כ"א). כלומר עליהם להיות אמיצים, ורש"י מפרש גם עשירים שעמידים בפני חנופה ובצע (אַנְשֵׁי-חַיִל), חסרי מורא היודעים לומר את האמת שלהם ללא חשש, בעלי אמונה ומחוברים גם למוסר האלוקי ולא רק לארצי (יִרְאֵי אֱלֹהִים) אותנטיים ודוברי אמת היודעים לברור את האמת גם בסיטואציות מורכבות כבור המוץ מהתבן וכן שניתן לסמוך על דבריהם כדוברי אמת כפירוש רש"י (אַנְשֵׁי אֱמֶת) ושאינם מושחתים היודעים לעמוד בפני שוחד ובצע, ורש"י מוסיף שאף שונאים ממון (שֹׂנְאֵי בָצַע).
כל זה תחת ההנחה שהמהלך עשוי להקל על העומס שעל גבו של משה ויאפשר לו לנוח קצת מעת לעת. יז וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה, אֵלָיו: לֹא-טוֹב, הַדָּבָר, אֲשֶׁר אַתָּה, עֹשֶׂה. יח נָבֹל תִּבֹּל–גַּם-אַתָּה, גַּם-הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ: כִּי-כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר, לֹא-תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ (שמות י"ח, י"ז-י"ח). יתרו היועץ הארגוני השני, אחרי יוסף, הניח שעל ידי הורדת נטל השיפוט התמידי מעל גבו יוכל משה לייצר זמן חדש בלו"ז הצפוף שלו ולהעניק קשב רב יותר לניווט העם באופן אפקטיבי יותר אל מוסריותו החדשה/ארצו המובטחת ולהפיכת העבדים לחופשיים. והלא זוהי תכליתו של המטה בכל ארגון – להיות עזר כנגדו של המנהיג. ככל שהמטה ובניין הכוח יהיו יותר יעילים ותואמים את תכלית הארגון, ובו בזמן גמישים דיים בכדי להשתנות בזריזות אל מול מציאות משבשת ובלת"מית, כך הארגון יצליח להשיג יעדיו באופן אפקטיבי יותר. כמו-כן, כל מנהיג, או מנהל, של ארגון גדול יודע שאחת המשימות הקשות ביותר שלו היא לייצר לעצמו זמן חשיבה נקי מלחצים בתוך שגרת הניהול הצפופה ולתת קשב גם לחשוב ולא רק לדחוף. וכך הופך להיות מטה המנהיג לא רק לצוות הניהולי שלו, אלא למטה במובן מקל, שמקל על המנהיג בהשגת יעדיו.
אבל אני מאמין שאם נרצה לדייק להיסטוריה, לפחות לחלק היהודי שלה, הרי שהיועץ הארגוני הקדום ביותר והראשון להבין לעומק את חשיבות בניין הכוח היה דווקא יוסף. זה שחלומותיו וכישרונו לצלול לעומק פשרם, היו ככל הנראה מטאפורה תנ"כית למקצועיות ייעוצית, אשר מבינה את טבעה המשבש של המציאות, מצליחה לחזות את הבלת"מים ומגמות העתיד ויודעת להמליץ על התשתיות שיש לבנות ולייצר לקראתו מבעוד מועד. יוסף הוא בעצם הראשון להבין שהפעלת כוח תמידית ומסיבית, אשר בזכותה מן הסתם הפך פרעה לגדול השליטים בזמנו, אינה מספיקה כדי לקדם ולתחזק אימפריה. לאורך זמן יש גם לחשוב על כלל התהליכים והמנגנונים הישירים והעקיפים היומיומיים אשר משמרים ומפתחים הלאה את העוצמה של אימפריה. לכן, על מנת לייצר את החיטה הנחוצה לאימפריה לצלוח את הימים הקשים והרעב המגיעים מבצורת ממושכת, יש לבנות מספואים וממגורות ענקיים, למנות מנהלים ועובדי כפיים לתפעול המפעלים הללו ולתקצב משכורותיהם. יוסף הבין, את מה שחניבעל מקרתגו הבין, ומה שנפוליאון פחות הצליח להבין (ראה במאמר נפרד), את הכרחיות העצמתם של בוני הכוח, של "הג'ובניקים" אנשי הלוגיסטיקה והתפעול, בתוך המנגנון של אימפריה מתעצמת ואת העובדה הפשוטה שללא מטה ובניין כוח מעולים לא ייתכן ניצחון ואף לא המשך קיום.
